[פורום גבאים] ( הנושא הוא.) לגבאים היקרים, מצ"ב מאמר מיוחד המתאים בעיקר לימים אלו
-
מאת: מנין אברכים קהילת נחלת הלויים m.avnrechimnosh@gmail.com
תאריך מקורי: 2023-09-03T05:53:40.000Z
על דא ועל הא// משה ולדר
איש מחצית השעה (או: התפטרותו של פרויליך הטוב)
"אם כך- אני מתפטר", אמר פרויליך הטוב בזעם והניח את המפתחות על השולחן.
אף אחד לא ראה את זה מגיע. עד כאן? שפרויליך הטוב, הגבאי המיתולוגי יתפטר
מתפקידו? זה כנראה אומר שהגזמנו לחלוטין.
עמדנו שם בהלם, מנסים להבין אנה אנחנו באים.
"אז אני אקח את זה", אמר ליכטיג שהיה הסיבה לכל האירוע מלכתחילה. ניכר היה
היטב שלא היה לו מושג לקראת מה הוא הולך. הוא הזיע והיה נתון בהתקף אמוציונאלי
שכל-כולו נסוב על סידור המקומות בעזרת הנשים ב-'ימים נוראים', שלדעתו "נקבע
בשרירותיות יתרה ולמה אשתי צריכה לשבת מתחת למזגן, למה?"
לעניין סידור המקומות, הצטרפו טענות מגורמים שונים בדבר אי-סדרים בעמותה
וקרישר הזקן אף הרהיב עוז לומר במפגיע "פרויליך לוקח את הכסף לעצמו, נו מה".
אם כי את ההערה הזו האחרונה ללא ספק העז לומר רק מפאת גילו המבוגר והפריבילגי.
כך או כך, פרויליך התפטר בעל-פה ובכתב בזריזות יתירה. וליכטיג הוכתר אחר כבוד
לגבאי הראשי.
"אההממ…" הוא אמר, "אז קודם כל נתחיל עם העניין הבוער בהחלט של סידור המקומות
בעזרת הנשים, אז, צריך לסמן 'ליכטיג' על הכסא הראשון משמאל".
אף אחד לא נע ולא זע.
"נו, למה אף אחד לא מסמן?" שאל ליכטיג.
"מי מסמן בדרך כלל?" שאל מאן דהו.
"אין לי מושג", השיב ליכטיג בטמטום, "זה בדרך כלל מגיע מסומן".
"נו, אל תהיה מגוחך, מישהו מסמן את זה", אמרתי בחכמה יחסית.
"זה פרויליך הטוב מסמן", השתעל קרישר הזקן והקפיץ את הפיליפיני שלו.
"מה שאומר שעכשיו אתה צריך לעשות את זה ליכטיג", אמר שלונסקי, "זה כתוב במפורש
בכתב ההסמכה שלך בפסקה ה' לוכסן 3…"
"כן כן הבנתי", אמר ליכטיג בזעף, "טוב, אההה… איך עושים את זה?"
"אני חושב שהמינימום זה דבק נייר עם טוש שחור", אמר קרמר בהיסוס, "למרות
שפרויליך הטוב בדרך כלל מדפיס…"
"טוב טוב, שמענו מפרויליך מספיק", רטן ליכטיג, "אני אדביק את זה, מישהו יודע
איפה יש דבק נייר וטוש?"
כולם הביטו אחד על השני בתימהון. מי באמת יודע? רק הגבאי הקודם."נסדר את זה אחר כך", מלמל ליכטיג, "עוד משהו שצריך לסדר?"
"אההממ… שעוני שבת לאורות ולמזגן!"
"פלטות לקידוש!"
"לקנות פעקלאך לחבורת תהילים וחבילות טישו!"
"לתאם עם המנקה!"
"לסדר את שלושת ספרי התורה וההפטרות בעמוד הנכון!"
"לדפוק על המה-שמו של הגנרטור שלא ירעיש?""בסדר קלטתי", אמר ליכטיג, "יש הרבה מה לעשות. ואה, עוד דבר יש את העניין של
גביית התשלומים, הגבאי פטור מהמכסה החודשית אבל כל השאר משלמים, כן? איך אתם
רוצים לעשות את זה במזומן או באשראי?"
ברגע שהזכיר ליכטיג הגבאי הטרי את העניין הפעוט של התשלומים לקופת בית הכנסת,
נעלמו כל הנוכחים כאילו איידה אותם קרן לייזר עתידנית בפיתוח ישראלי. כל אחד
נזכר באיזה סידור חשוב או לפחות חומש שעומד לפתחו ומרובים צרכי עמך כשצריך
להכניס את היד לכיס, הקיצור, ליכטיג נשאר לבד שם במשרד הקטן של פרויליך הטוב,
והתחיל פתאום להרגיש ממש לא-טוב.
בתזמון מושלם, נשמע איזה פיצוץ מארון החשמל וריח של חשמל שרוף התפשט באוויר.
"אוי לי", בלע ליכטיג את רוקו וחייג מייד לפסח שמאלטר.
"תנסה להרים את השאלטר הראשי", צעק שמאלטר מאיזו נסיעה פראית עמוסת אתרוגים
למיון.
"על מה אתה מדבר?" שאל ליכטיג המיוזע והד קולו נשמע היטב בחלל בית הכנסת, "זה
לא מסוכן?"
"זה רק שאלטר!" צעק שמאלטר והשיחה נותקה במפתיע.
לא היה לליכטיג זמן לדאוג שמא שמאלטר נתקע באיזו משאית של לולבים, הוא פשוט
ניגש עם הכיפה ביד אל הארון החרוך ופתח אותו בחרדה.
הארון היה כפי שהיה קודם רק כבוי.
ליכטיג הרים בזהירות את המתג.
המתג ירד בחזרה.
ליכטיג הרים אותו שוב.
המתג ירד בחזרה.
ליכטיג הרים את המתג בשלישית.
המתג ירד בחזרה והפעם השמיע שיעול שהקפיץ את ליכטיג על כיפתו היבשה.
"טוב צריך פה חשמלאי…" מלמל ליכטיג לעצמו, "הכל עלי הכל עלי… מה עם הטוש הזה,
ואיפה אני משיג עכשיו פעקלאך… מי אמור לגשת מוסף ביום כיפור… אוי לי…"
ליכטיג לקה בהתקף חרדה מול ארון הקודש מצד אחד וארון החשמל החשוף מהצד השני.
ואז עלה במוחו רעיון.
חצי שעה עברה מאז שפרויליך הטוב התפטר מהגבאות וליכטיג מצא את עצמו מחייג אליו
בחזרה.
"היי פרויליך!" הוא אמר בקול חיובי, "מה שלומך?"
"אני פה אדיוט", אמר פרויליך מאחוריו, "לא הייתי מסוגל באמת לנטוש את המקום עם
טירונים כמוך, אתה עוד תהרוס פה הכל".
"אהה פרויליך…" גמגם ליכטיג, "אני טעיתי… זה לא בשבילי כל העסק הזה ו…"
"ומה חשבת? אני פה כבר עשרים שנה".
"אני מבקש סליחה, וגם אסדר איתך את המקומות מה שצריך- רק תחזור".
"איפה המפתחות?"
"הנה פה… אהה שכחתי אותם על השולחן בלשכה".
"חוסר אחריות משווע, כל בית הכנסת הזה תלוי בצרור הזה, כולל תיבת הדואר".
"אני מבקש סליחה מעומק הלב…"
"כן כן כן", גדע אותו פרויליך היישומי, "אני אחזור לגבאות. תביא מהמחסן את
הסולם, יש שם איזה כפתור של הארקה שבכל פעם שנופל החשמל צריך ללחוץ עליו, ורק
אז לחבר את הגנרטור אל השקע, אחרת המכשיר של המים במטבח מקפיץ הכל".
ליכטיג מצמץ בעיניו.
"למה אתה מחכה?"
"בסדר בסדר הולך…"
עד שליכטיג חזר, הספיק פרויליך הטוב לרכוש טלפונית את הפעקלאך, לסדר חזן למנחה
בראש השנה יום ב', ולארגן ספסל נוסף לעזרת הנשים.
"לאיפה אתה הולך?" שאל פרויליך הטוב, "אתה רוצה לעזור לי עם סידור המקומות או
לא?"
"אני, צריך להוציא את הילדה מהגן".
"תלך תלך, אני אסתדר. רק פעם הבאה תפסיק לנסות לספר לי איך עושים את העבודה
שלי, טוב?"
--
מאיר ולדר
מנין אברכים דקהילת "נחלת הלויים"
נוה שאנן - חיפה--
גבאי נכבד!
אתה משתמש ונהנה מהפורום החשוב?
תכיר טובה למנהל הפורום, שמשקיע מזמנו וכוחו להצלחת הפורום.
וכל מי שעוסק בצרכי ציבור באמונה הקב''ה ישלם שכרו.
לתמיכה בפורום גבאים
כרטיס אשראי מאובטח או בהו''ק דרך נדרים פלוס-
לחץ כאן. https://nedar.im/dkIR
או בהעברה לבנק פאג''י (52) סניף 179 מ''ח 504211 ע''ש יוסף נברוצקיקיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'פורום גבאי בית הכנסת' בקבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל FORUMGABOIM+unsubscribe@googlegroups.com.
לתצוגה של דיון זה באינטרנט, היכנס לכתובת https://groups.google.com/d/msgid/FORUMGABOIM/CAOFuk6gXkisAsRuEBCWyXqT2hv_uhmkoZKEDQ5Zi53O%2BAuampQ%40mail.gmail.com -
מאת: מנין אברכים קהילת נחלת הלויים m.avnrechimnosh@gmail.com
תאריך מקורי: 2023-09-03T05:53:40.000Z
על דא ועל הא// משה ולדר
איש מחצית השעה (או: התפטרותו של פרויליך הטוב)
"אם כך- אני מתפטר", אמר פרויליך הטוב בזעם והניח את המפתחות על השולחן.
אף אחד לא ראה את זה מגיע. עד כאן? שפרויליך הטוב, הגבאי המיתולוגי יתפטר
מתפקידו? זה כנראה אומר שהגזמנו לחלוטין.
עמדנו שם בהלם, מנסים להבין אנה אנחנו באים.
"אז אני אקח את זה", אמר ליכטיג שהיה הסיבה לכל האירוע מלכתחילה. ניכר היה
היטב שלא היה לו מושג לקראת מה הוא הולך. הוא הזיע והיה נתון בהתקף אמוציונאלי
שכל-כולו נסוב על סידור המקומות בעזרת הנשים ב-'ימים נוראים', שלדעתו "נקבע
בשרירותיות יתרה ולמה אשתי צריכה לשבת מתחת למזגן, למה?"
לעניין סידור המקומות, הצטרפו טענות מגורמים שונים בדבר אי-סדרים בעמותה
וקרישר הזקן אף הרהיב עוז לומר במפגיע "פרויליך לוקח את הכסף לעצמו, נו מה".
אם כי את ההערה הזו האחרונה ללא ספק העז לומר רק מפאת גילו המבוגר והפריבילגי.
כך או כך, פרויליך התפטר בעל-פה ובכתב בזריזות יתירה. וליכטיג הוכתר אחר כבוד
לגבאי הראשי.
"אההממ…" הוא אמר, "אז קודם כל נתחיל עם העניין הבוער בהחלט של סידור המקומות
בעזרת הנשים, אז, צריך לסמן 'ליכטיג' על הכסא הראשון משמאל".
אף אחד לא נע ולא זע.
"נו, למה אף אחד לא מסמן?" שאל ליכטיג.
"מי מסמן בדרך כלל?" שאל מאן דהו.
"אין לי מושג", השיב ליכטיג בטמטום, "זה בדרך כלל מגיע מסומן".
"נו, אל תהיה מגוחך, מישהו מסמן את זה", אמרתי בחכמה יחסית.
"זה פרויליך הטוב מסמן", השתעל קרישר הזקן והקפיץ את הפיליפיני שלו.
"מה שאומר שעכשיו אתה צריך לעשות את זה ליכטיג", אמר שלונסקי, "זה כתוב במפורש
בכתב ההסמכה שלך בפסקה ה' לוכסן 3…"
"כן כן הבנתי", אמר ליכטיג בזעף, "טוב, אההה… איך עושים את זה?"
"אני חושב שהמינימום זה דבק נייר עם טוש שחור", אמר קרמר בהיסוס, "למרות
שפרויליך הטוב בדרך כלל מדפיס…"
"טוב טוב, שמענו מפרויליך מספיק", רטן ליכטיג, "אני אדביק את זה, מישהו יודע
איפה יש דבק נייר וטוש?"
כולם הביטו אחד על השני בתימהון. מי באמת יודע? רק הגבאי הקודם."נסדר את זה אחר כך", מלמל ליכטיג, "עוד משהו שצריך לסדר?"
"אההממ… שעוני שבת לאורות ולמזגן!"
"פלטות לקידוש!"
"לקנות פעקלאך לחבורת תהילים וחבילות טישו!"
"לתאם עם המנקה!"
"לסדר את שלושת ספרי התורה וההפטרות בעמוד הנכון!"
"לדפוק על המה-שמו של הגנרטור שלא ירעיש?""בסדר קלטתי", אמר ליכטיג, "יש הרבה מה לעשות. ואה, עוד דבר יש את העניין של
גביית התשלומים, הגבאי פטור מהמכסה החודשית אבל כל השאר משלמים, כן? איך אתם
רוצים לעשות את זה במזומן או באשראי?"
ברגע שהזכיר ליכטיג הגבאי הטרי את העניין הפעוט של התשלומים לקופת בית הכנסת,
נעלמו כל הנוכחים כאילו איידה אותם קרן לייזר עתידנית בפיתוח ישראלי. כל אחד
נזכר באיזה סידור חשוב או לפחות חומש שעומד לפתחו ומרובים צרכי עמך כשצריך
להכניס את היד לכיס, הקיצור, ליכטיג נשאר לבד שם במשרד הקטן של פרויליך הטוב,
והתחיל פתאום להרגיש ממש לא-טוב.
בתזמון מושלם, נשמע איזה פיצוץ מארון החשמל וריח של חשמל שרוף התפשט באוויר.
"אוי לי", בלע ליכטיג את רוקו וחייג מייד לפסח שמאלטר.
"תנסה להרים את השאלטר הראשי", צעק שמאלטר מאיזו נסיעה פראית עמוסת אתרוגים
למיון.
"על מה אתה מדבר?" שאל ליכטיג המיוזע והד קולו נשמע היטב בחלל בית הכנסת, "זה
לא מסוכן?"
"זה רק שאלטר!" צעק שמאלטר והשיחה נותקה במפתיע.
לא היה לליכטיג זמן לדאוג שמא שמאלטר נתקע באיזו משאית של לולבים, הוא פשוט
ניגש עם הכיפה ביד אל הארון החרוך ופתח אותו בחרדה.
הארון היה כפי שהיה קודם רק כבוי.
ליכטיג הרים בזהירות את המתג.
המתג ירד בחזרה.
ליכטיג הרים אותו שוב.
המתג ירד בחזרה.
ליכטיג הרים את המתג בשלישית.
המתג ירד בחזרה והפעם השמיע שיעול שהקפיץ את ליכטיג על כיפתו היבשה.
"טוב צריך פה חשמלאי…" מלמל ליכטיג לעצמו, "הכל עלי הכל עלי… מה עם הטוש הזה,
ואיפה אני משיג עכשיו פעקלאך… מי אמור לגשת מוסף ביום כיפור… אוי לי…"
ליכטיג לקה בהתקף חרדה מול ארון הקודש מצד אחד וארון החשמל החשוף מהצד השני.
ואז עלה במוחו רעיון.
חצי שעה עברה מאז שפרויליך הטוב התפטר מהגבאות וליכטיג מצא את עצמו מחייג אליו
בחזרה.
"היי פרויליך!" הוא אמר בקול חיובי, "מה שלומך?"
"אני פה אדיוט", אמר פרויליך מאחוריו, "לא הייתי מסוגל באמת לנטוש את המקום עם
טירונים כמוך, אתה עוד תהרוס פה הכל".
"אהה פרויליך…" גמגם ליכטיג, "אני טעיתי… זה לא בשבילי כל העסק הזה ו…"
"ומה חשבת? אני פה כבר עשרים שנה".
"אני מבקש סליחה, וגם אסדר איתך את המקומות מה שצריך- רק תחזור".
"איפה המפתחות?"
"הנה פה… אהה שכחתי אותם על השולחן בלשכה".
"חוסר אחריות משווע, כל בית הכנסת הזה תלוי בצרור הזה, כולל תיבת הדואר".
"אני מבקש סליחה מעומק הלב…"
"כן כן כן", גדע אותו פרויליך היישומי, "אני אחזור לגבאות. תביא מהמחסן את
הסולם, יש שם איזה כפתור של הארקה שבכל פעם שנופל החשמל צריך ללחוץ עליו, ורק
אז לחבר את הגנרטור אל השקע, אחרת המכשיר של המים במטבח מקפיץ הכל".
ליכטיג מצמץ בעיניו.
"למה אתה מחכה?"
"בסדר בסדר הולך…"
עד שליכטיג חזר, הספיק פרויליך הטוב לרכוש טלפונית את הפעקלאך, לסדר חזן למנחה
בראש השנה יום ב', ולארגן ספסל נוסף לעזרת הנשים.
"לאיפה אתה הולך?" שאל פרויליך הטוב, "אתה רוצה לעזור לי עם סידור המקומות או
לא?"
"אני, צריך להוציא את הילדה מהגן".
"תלך תלך, אני אסתדר. רק פעם הבאה תפסיק לנסות לספר לי איך עושים את העבודה
שלי, טוב?"
--
מאיר ולדר
מנין אברכים דקהילת "נחלת הלויים"
נוה שאנן - חיפה--
גבאי נכבד!
אתה משתמש ונהנה מהפורום החשוב?
תכיר טובה למנהל הפורום, שמשקיע מזמנו וכוחו להצלחת הפורום.
וכל מי שעוסק בצרכי ציבור באמונה הקב''ה ישלם שכרו.
לתמיכה בפורום גבאים
כרטיס אשראי מאובטח או בהו''ק דרך נדרים פלוס-
לחץ כאן. https://nedar.im/dkIR
או בהעברה לבנק פאג''י (52) סניף 179 מ''ח 504211 ע''ש יוסף נברוצקיקיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'פורום גבאי בית הכנסת' בקבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל FORUMGABOIM+unsubscribe@googlegroups.com.
לתצוגה של דיון זה באינטרנט, היכנס לכתובת https://groups.google.com/d/msgid/FORUMGABOIM/CAOFuk6gXkisAsRuEBCWyXqT2hv_uhmkoZKEDQ5Zi53O%2BAuampQ%40mail.gmail.com
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות