[פורום גבאים] ( הנושא הוא.) Fwd: מצ"ב מאמר שראיתי

הודעות ישנות מהקבוצה

מאת: יעקב t0533178510@gmail.com
תאריך מקורי: 2024-03-25T20:31:12.000Z

‬

מה בין הקוגל של הנץ בשבת לבין ה200 ש"ח של ליל פורים

האם נכון ללכת לכולל עם כסף

הערה – אין במאמר זה משום הבעת דעה בעצם עניין הכוללים של פורים, וכאן מדובר
על מי שמרגיש שעבודת השם שלו היא ללכת לכולל בפורים, ומתלבט האם יש חיסרון של
לקיחת המילגה.

יש כאן שאלה עקרונית, האם אין קבלת הכסף מגרע מה"לשמה" שלי?

כל השמירת סדרים, מדוע אני צריך את החמש או עשר ₪ שמקבלים על הגעה בזמן, האם
זה הרמה שלי? הרי אני יודע את השכר העצום שיש עבור כל דקה של לימוד תורה, אז
ברור שכשאני יכול להגיע לכולל אז אני יגיע, מה פשר הכמה שקלים האלה? האם יש
לזה יחס בכלל לשכר העצום השמור על לימוד התורה?

כתוב בספה"ק "כל הלומד בין מגילה למגילה הרי הוא בן עולם הבא" האם צריך משהו
יותר מזה בשביל לעשות את השטייגען הכי חזק שלנו בליל פורים? מה מול מה? כמה
אוזני המן או שוקולדים מול העולם הבא? מי צריך את כל הכסף הזה?

יש בשבת קוגל אחרי הנץ, קוגל טעים וריחני, עם חמוצים ועוגיות, למה זה כ"כ
חשוב? הרי כל שעה בשבת היא פי אלף מיום חול כמש"כ בספה"ק, למה צריך את הקוגל?
תביא קצת קפה, כמה ביסקוטים וחבל על כל רגע, ישר לשטייגען!!!

וביותר, מה יקרה אם הפלאטה תקפוץ והתפרסם בליל שבת שאין קוגל השבת וגם החלב
החמיץ, מי שרוצה יש מיץ ענבים וכמה קרקרים, וקפה בלי חלב, האם יהיה בשבת זו
יותר ניסיון לאנשים לקום מוקדם?

בהנחה שכן, למה? הרי כולנו מאמינים בשכר העצום של הלימוד, אז מה הקוגל בכלל צד
במערכה הזאת?

ועוד שאלה, נניח שלאחר השטייגן העצום בליל פורים, עולה הגבאי המסור ומכריז
שנפלה טעות, התורם הגדול התכוון שהוא נותן את הסכום ללומדים, בתנאי שהוא יקבל
את כ----ל השכר על הלימוד שלהם, ולהם נשאר רק ה200 ₪, האם מישהו יסכים למכור
את השכר עבור 200 שקלים?

אז למה אם אין שום כסף יש לנו ניסיון האם להגיע, ומה זה מדרבן אותנו? הרי אני
לא אמכור את השכר בעד כל הון שבעולם, אז מה התפקיד של המילגה?

אז נשאל, אולי עדיף לא לקחת כסף?

התשובה פשוטה מאוד, ממש ממש לא, צריך ואולי חובה לקחת את הכסף, חובה לארגן
קוגל לנץ, עם עוגות משובחות וחלב טרי, ולא רק בגלל עונג שבת.

הרי הגוף שלנו מורכב מנפש חומרית ונפש אלוק ממעל, הנשמה האלוקית מתאוה
ומשתוקקת לרוחניות, זה המזון הבלעדי שלה, ושם היא מוצאת מנוחה.

דא עקא, אנחנו מובלים ע"י הגוף החומרי, שאוהב חומריות, ואל לנו להכחיש או
להתבייש בזה, בזכות זה נזכה בעז"ה לחיי העוה"ב, וזה המציאות, הגוף הוא המוליך
את הכרכרה שלנו.

ולכן, אני עכשיו מתחת לפוך, קר בחוץ, קשה לקום, והסוס אומר "תן לי לישון עוד",
ומה אני עונה לו? יש הרבה שכר בגן עדן על הלימוד בשבת? הוא לא מבין את השפה
הזאת, הוא לא יודע מה אתה רוצה ממנו...

אז אני אומר לו משהו אחר, "יש קוגל טוב אחרי הנץ, שווה לך..." אווו... קוגל...
זה הוא מאוד מבין, זה כבר נותן לו איזה כח לקום...

ועכשיו, הוא אכל קוגל, והוא שמח וטוב לב, וכעת יש לנשמה את הפניות ללמוד כאוות
נפשה!!!

בליל פורים הגוף רוצה שלע'חמונע'ס, הומענטעש'נ, ועוד כל מיני שוקולדים משובחים
שלוקחים מהמשלוחים של הרבע'ס בלי שאף אחד שם לב... לא מתחשק לו לשבת וללמוד,
עולם הבא? הוא לא יודע איפה זה, הוא יודע איפה יש שוקולד...

אז אני אומר לו יש כסף... אווו... כסף... זה הוא מכיר, הוא אוהב, וכעת הוא
מסכים...

אסור לדחוק את הגוף, מי שילחץ את הגוף עוד ועוד בלי לתת לו את האוכל שהוא
צריך, זה לא יגיע למקום טוב, ואכמ"ל בסיפורים לאין סוף בזה...

ולכן ודאי שחוב גמור לקחת כסף, אין בזה שום חיסרון של לשמה, זה לא קשור כלל
לנשמה, זה מיועד לסלק את התנגדות הגוף, וכעת אני משוחרר יותר...

סוס כדי שיצליחו לרכב עליו צריך הרבה קש וקצת הצלפות, אם יתנו לו הרבה הצלפות
אז הוא יבעט ברוכב ויעיף אותו לד' רוחות השמיים, אז גם הגוף, מותר מדי פעם
להצליף, אבל בעדינות, שלא יבעט בנו, ולא לשכוח שהוא צריך קש, כדי שנוכל בנחת
לרכב עליו בבטחה לקיים את תפקידינו בעולם.

סיפר אברך שבמשך תקופה כל שנה היה לומד כשעה אחרי הנץ בפורים עם מילגה שם 50
או 100 ש"ח, שנה אחת הוא החליט שהוא הולך למניין נץ בלי כולל, והוא ילמד לבד
שעה אחרי התפילה כי מה הוא צריך את הכמה שקלים האלו, ואתם יודעים כמה הוא למד
באותה שנה אחרי הנץ? חמש דקות בלבד...

החמש שקל להגיע בזמן לסדר זה רק בשביל להריץ אותי ממעמקי הארוחת בוקר, בשביל
לתת קונטרה לעצלות, ומי שלא עושה זאת, יכול להעיד שהרבה יותר קשה להגיע "לשמה"
בזמן לכולל, מאשר כשיש איזה צ'ופר קטן...

אבל לאחר מעיישה? אם לאחר שהנשמה התענגה על מתיקות התורה בליל פורים, ועכשיו
אתה רוצה לשכנע אותי למכור את זה בעבור נזיד עדשים עלוב של 200 או 2000 או
מליון שקל, נראה לך? אין מה לדבר, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, וכאו"א חי
את זה ומאמין בזה ללא כחל ושרק...

ודאי שאין כאן הכללה לכו"ע, ויש כאלו שיכולים ללמוד לשמה ואינם צריכים שום
פינוקים, אבל מי שכן מרגיש שהדברים מדברים אליו, שלא יהסס, שלא יקשיב לעצת
היצר שעדיף ללמוד לשמה בפורים, אלא ילך בשמחה לכוללים הנפלאים, לפי כוחותיו
ולפי כוחות אנשי ביתו ילמד בשמחה, ויקבל את הכסף בשלמות, בידעו שזה הדבר הנכון
לעשות.

ולמעשה זה משנה מפורשת בר"ה "וסעודות גדולות עשו להם כדי שיהיו רגילים לבוא".

שנזכה ל"הדר קבלוה בשמחה" לקבלת התורה בשלמות, אמן!

--
גבאי נכבד!
אתה משתמש ונהנה מהפורום החשוב?
תכיר טובה למנהל הפורום, שמשקיע מזמנו וכוחו להצלחת הפורום.
וכל מי שעוסק בצרכי ציבור באמונה הקב''ה ישלם שכרו.
לתמיכה בפורום גבאים
כרטיס אשראי מאובטח או בהו''ק דרך נדרים פלוס-
לחץ כאן. https://nedar.im/dkIR
או בהעברה לבנק פאג''י (52) סניף 179 מ''ח 504211 ע''ש יוסף נברוצקי

‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'פורום גבאי בית הכנסת' בקבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל FORUMGABOIM+unsubscribe@googlegroups.com.
לתצוגה של דיון זה באינטרנט, היכנס לכתובת https://groups.google.com/d/msgid/FORUMGABOIM/CAAqZvPbqKcn9DSw8FAn9H%2B4rFpgNdvdeF1f344OD2HX41rnkBw%40mail.gmail.com

הודעות ישנות מהקבוצה